<h1>יראים סימן מ"ח</h1>
<h2>דף ס.</h2>
תולדות דם. דם מהלכי שתים שפירש והוא בעין. כדתניא בכריתות [בפרק] דם שחיטה ובכתובות בפ' אעפ"י [ס' א'] דם שעל גבי הככר גוררו ואוכלו של בין השנים מוצצו ואינו חושש. וטעמא כיון שפירש הרואה אומר דם גמור קאכיל, והתם בפ' דם שחיטה [כ"א ב'] מוקמינן דם מהלכי שתים בכנוס, פי' בעין ואמר רבא דם דגים שכינסו אסור, ומסקינן התם בדם שחיטה בדלית ביה קשקשין דאתי לאחלופי בדם דעלמא ואפילו דם דגים המכונס מעצמו אסור, דכנסו לאו דוקא כדמוכח התם שדם שעל הככר קרי ליה מכונס, ואעפ"י שהוא אסור אינו אוסר בנותן טעם כשאר איסורין, דהשתא מיהא לאו מכונס. ליה מכונס, ואעפ"י שהוא אסור אינו אוסר בנותן טעם כשאר איסורין, דהשתא מיהא לאו מכונס. ולפי אחד מן התרוצים שתרצנו בדם ביצים [א"ה לעיל בתחילת סימן מ"ח יעו"ש] הוי דם ביצים תולדות דם.
